#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"צא. א המצניע לזרע ולדוגמא וכד' כמה שיעורו?<p dir=""rtl"">למה תני המצניע ולא המוציא?</p>"	"המצניע לזרע ולדוגמא ולרפואה והציאו בשבת חיב בכל שהוא, ואפי’ כזית לא בעינן. [ע' לעיל עו: דעת ר&quot;ש שכל השיעורים במשנה נאמרו דוקא למצניעיהן]<p dir=""rtl"">תני 'המצניע' ולא 'המוציא' שאפי’ הצניעו ושכח למה הצניעו ועכשיו מוציאו חייב, שעושה על דעת הראשונה. [אבל מי שאינו מחשיב אלא את כל ביתו וכד' בטלה דעתו אצל כל אדם].</p>"	שבת צא.		עשירי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צא. ב 'המצניע לזרע וכו' וכל אדם אין חיב עליו אלא כשיעורו, חזר והכניסו אינו חיב אלא כשיעורו' מתניתין דלא כמאן, סיפא פשיטא?	"דלא כר&quot;א בר&quot;ש שאומר שאם אחד הצניע והוציאו חברו נתחיב זה במחשבתו של זה.<p dir=""rtl"">סיפא קמ&quot;ל אף שזרקו לאוצר ומקומו ניכר, אין לומר כיון שמקומו ניכר במילתא קימא, אלא מדזרקו לאוצר ש&quot;מ ביטלו.</p>"	שבת צא.		עשירי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צא. ג הוציא גרוגרת לאכילה ונמלך לזריעה ולהיפך, הוציא חצי גרגורת לזריעה ותפחה ונמלך לאכילה, גרגרת לאכילה וצמקה וחשב לזריעה, הוציא גרוגרת לאכילה וצמקה וחזרה ונתפתחה, האם חייב ומה הצדדים בזה?	"אמר רבא אמר רב נחמן הוציא כגרוגרת לאכילה ונמלך עליה לזריעה, אי נמי לזריעה ונמלך עליה לאכילה - חייב, וקמ&quot;ל דלא בעינן עקירה והנחה בחדא מחשבה.<p dir=""rtl"">בעי רבא הוציא חצי גרוגרת לזריעה ותפחה ונמלך עליה לאכילה - הסתפק האם הטעם לעיל הוא משום שתמיד יש שיעור לכן חייב, וכאן הרי בהוצאה לא היה שיעור לאכילה, או כיון שאם היה שותק היה מתחייב בשביל הזריעה השתא נמי חייב.</p><p dir=""rtl"">הוציא כגרוגרת לאכילה וצמקה ונמלך עליה לזריעה - את''ל שברישא חייב כיון שאם לא היה משנה מחשבתו היה חייב הכא ודאי כי אישתיק אמחשבה קמייתא לא מיחייב, או דילמא בתר השתא אזלינן ומיחייב.</p><p dir=""rtl"">את''ל בתר השתא אזלינן ומיחייב, הוציא כגרוגרת לאכילה וצמקה וחזרה ותפחה - הסתפק האם יש דיחוי לענין שבת או אין דיחוי לענין שבת - תיקו.</p>"	שבת צא.		עשירי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צא. ד 'בעא מיניה רבא מרב נחמן זרק כזית תרומה לבית טמא מהו' מה הסתפק, והאם נפשט?	"לענין טואמה ודאי שמטמא רק בכביצה. הסתפק לענין שבת היכי שיש פחות מכביצה אוכלים וזה משלימו לכביצה, האם כיון שמצטרף לענין טומאה יתחיב לענין שבת.<p dir=""rtl"">רצה לפשוט משתי הלחם ולחם הפנים ששיעור הוצאתם כגרוגרת ואף שנפסל ביוצא בכזית, ואין מכאן ראיה, שפסול יוצא הוי מחומת העזרה ואיסור שבת רק כשיוצא לרה&quot;ר.</p>"	שבת צא.		עשירי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צא: אגד כלי ואגד ידו האם הוי אגד?	"חזקיה אמר שאגד כלי לא שמיה אגד ור' יוחנן אמר שמיה אגד.<p dir=""rtl"">בתחילה רבא אמר כחזקיה ואביי כר' יוחנן וחזרו בהם ואביי אמר כחזקיה ורבא כר&quot;י. באגד יד נחלקו להיפך שלאביי הוי אגד ולרבא לא הוי אגד [והמוציא אוכלים בידו חייב דוקא תוך ג', אבל למעלה מג' לא הוי הנחה ופטור].</p>"	שבת צא:		עשירי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צא: המוציא אוכלים והניחם על האיסקופה וחזר והוציאן, האם חייב ומדוע? ודלא כמאן?	אם איסקופא רה&quot;ר חיב בהוצאה ראשונה, ואם היא רה&quot;י חייב בהוצאה שניה, באיסקפה כרמלית בין חזר הוא והציאו בין שהוציאו אחר פטור שלא עשה מלאכתו בבת אחת. אבל אם יעשה בבת אחת דרך האיסקופה חייב, ודלא כבן עזאי שסובר מהלך כעומד ואפי’ בבת אחת פוטר.	שבת צא:		עשירי
